Meditating on this, I’m wondering how many other Israelis (this one, obviously well educated and well-traveled) could actually be this childlike and naive when it comes to the circumstances at hand. Unless the photo is that particular to the mind of one person, it also humbles me in considering the contrast to the ways and the consciousness of people and cultures far from our shores.
הציטוט הזה מגיע מהבלוג BagNewsNotes, שמסקר צילומי עיתונות באופן אינטלגנטי ומרתק. במקרה הזה, זה מטלטל במיוחד בהתחשב בתמונה ובסיפור אליהם הוא מתייחס.
את הצילום למעלה הקדיש רופא מבאר שבע לחיל האוויר. אולי ילדותי ונאיבי, אבל במסגרת הרחבה יותר, בלתי-מזיק-בעליל.
ואם כבר נאיביות – זה רק עוד משהו שיש לנו במשותף:
בניגוד לתמונה הזו, לדוגמה, שמדברת לא על התמימות שלנו, אלא על כמה אנחנו מטומטמים:
אוקיי, אולי זאת השעה או החוסר ידע שלי באנשלית , אבל מה בדיוק אתה \ הוא רציתם להגיד?
בלי קשר, לנתח ככה תמונות של מישהוא (הוא עבר 150 תמונות ? באמת?) אפילו אם הן פומביות זה מפחיד.
באמת פוסט סתום, אבל עדכנתי אותו.
לפי דעתי הסרטון מעזה הוא בדיוק הסוף של הנאיביות
למה? אני חשבתי שזה נאיבי מצידי לחשוב שנאיביות זה משהו ששני הצדדים חולקים.
או שעצם החלוקה לצדדים היא ילדותית מצידי.