אפילו אחרי עשרות הקלטות של גיקים, אני עדיין לא יכול להפסיק להגיד "אההה" שלוש פעמים בכל משפט. מה עושים עם זה?
ברדיו, בפודקאסטים אחרים, בהרצאות או בכל דבר אחר – איך אתם נפטרים מה-"אההה" הזה? איזה תרגילים עושים כדי להפסיק להגיד "אההה" כל הזמן? אין מתאמנים על להגמל מזה?
כל תשובה תתקבל בברכה, אני אנסה הכל.
ועוד שאלה מעניינת – למה אין "אההה" באנגלית?
באנגלית יש את ummm, שמשמש לאותו הדבר.
נשמע לי שבאנגלית הוא קצת פחות הרסני – אפשר להגיד אותו בין משפטים אבל לא בין כל מילה.
הפוך. מפסיקים לפחד מזה. זה לא רדיו. זה פודקאסט.
אפילו פנים אל פנים – אני מתעצבן מאנשים שאומרים "אה" אחרי כל מילה ואני בטח שלא אטרח להקשיב לפודקאסט שלהם.
או שזה מין קטע זן-י כזה, וברגע שאני אפסיק לפחד מזה אני אפסיק להגיד את זה?
אולי.
זה בטח כמו הקטע עם הפילים הורודים.
—
הקטע עם הפילים הורודים-
אל תחשוב על פילים ורודים!
על מה אתה חושב?
אני אההה… האחרון אההה… שיכול אההה… לעאהההזור לך…
אפי, אתה יכול לפחות להצטרף אלי במאבקי… אהה… הצודק!
חוזרים על הטקסט מספר פעמים. לומדים אותו בעל פה.
כמו שאמרו כוורת – לכל דבר מחיר.
לכתוב טקסט או לפחות כיוון מראש כדי לא להתקע עם רגעים שצריך לחשוב (אבל מעולם לא היה לי פודקאסט אז אני לא יודע אם זה עובד)
כשמגיע "אה" פשוט תנשום
זה עוזר
זה מוזר בהתחלה, יש הרבה שקט [למי שמקשיב וגם בראש]
והפחד נעלם אט אט
אומרים, נושמים, ממשיך להגיד
בהצלחה
הכוונה היא לאחרי ה-"אהה" או במקומו?
אני דווקא דוגל בלהיות מודע עד כאב לכל הופעה של התופעה הזו. זה עזר לי להפטר מזה אצלי.
אני חושב (השערה פרועה) שזה נובע מפחד משתיקה מעיקה ואולי מכך שמישהו יכנס לך לתוך הדברים – מין איתות שעוד לא סיימת.
אבל מרגישים שלא סיימת גם אם אתה לא משמיע קול. שתיקה היא מקובלת לכמה שניות. לא קורה כלום.
דרך אחרת היא לדבר מהר יותר. אבל זה קשה יותר לביצוע.
צריך פשוט לנסות לזהות את ה "אהההה" ברגע שהוא מתחיל ולהפסיק אותו אקטיבית. לא להתנצל, פשוט להלחם בזה עד שזה נעלם.
אני גם מה מהמה"אהההה"אהים, ואין לי שום בעיה לשמוע מישהו אחר אומר אההההה. אני דווקא נהנה מאוד מהפודקאסט :)
ייב
אני בדיוק עורך פודקאסט חדש שעוסק בפורומים והנה המסקנות שלי: אימון. אחרי הרבה תוכניות והופעות בפני קהל חי כמות הצלילים שאינם מילים אותם אני מפיק יורדה עד נעלמה. זה בעיקר ביטחון עצמי והיכולת לא רק לחשוב מהר אלא גם להביא את המחשבות למילים. למה ציינתי שאני עורך פודקאסט חדש כי בזמן שאני מאזין אני מבחין בכך שלמרואיין שלי יש המון המון אאאאא. לעומתו לי יש מועטים בלבד שנעלמים במהירות במילה שבאה אחריהם.
אימון יותר מכל דבר אחר הוא מה שעזור.
בפודקאסט יש לך כוח של עריכה. החוק שלי אומר שאם יש אאא אאא אאא אאא ועוד שניים שלו ורק אז המשפט הבא אני מעיף את כל החלקים האלו. הם ארוכים וקל לראות אותם. אם יש שניים שלוש אני משאיר, כי זה נשמע טבעי יותר.
אתה מודע לזה יותר כי זה מרגיז אותך יותר, מה שגורם לך להיות מודע לכך אצלך. המודעות הזו יכולה לעזור לך, אבל רק אם תתאמן. לעמות זאת. אתה יכול לוותר על המודעות (לאט) ולגלות שזה מטריד פחות וכך אתה חושב על זה פחות וגם אומר פחות אאא.
באמת שלא שמתי לב ל"אההה" שלך, ובדיוק התחלתי לשמוע את הפודקסט ה32 ועכשיו כל הריכוז שלי הולך על ה"אההה" הזה! למה היית חייב לספר לנו על זה? :lol:
אפשר להפטר מזה בקלות: פשוט במקום "אההה" תגיד "כאילו" ו-"כזה"
חזי – מה שמוביל אותי לשאלה הבאה שלי…
עוד שיטה קצת מוזרה, היא לנסות לדמיין את המשפט שהולכים להגיד באופן חזותי (כאילו את המלים רצות על גבי דף או משהו כזה), מבלי שיש בו אההה. זה כביכול כיסתוח של כתיבה מראש, שמצמיד אותך לטקסט קבוע. האמת שכל עוד שזה לא מייגע וארוך, לא מדובר במשהו קריטי שמציק.
תודה לכולם על כל הטיפים. כולכם מוזמנים להקשיב לפודקאסט הבא של הגיקיםולספור כמה פעמים אני אגיד "אהה".
(כמובן, זה לא אומר אי אפשר להגיב עם עצות נוספות.)
מהנסיון שלי – פשוט מפסיקים להגיד את זה.
אתה לא חייב לדעת מה אתה מתכוון להגיד כל מילה ומילה, ואם אתה רגע חושב על מה להגיד, אתה לא צריך את "אהה" כדי למלא את החלל.
אז פשוט תשים לך פתק שרשום עליו "אהה" מול הפנים, וכשאתה מרגיש שאתה מתכוון להגיד את זה, פשוט תהיה בשקט.
היופי הוא שמרגע שנפטרים מזה, הוא לא חוזר מעצמו.
רק בגלל שאני אוהב אותך, דברנו על הנושא הזה בפרק האחרון של מופע השוליים של קיטרו.
למיטב זכרוני נתנו טיפים. יכול להיות שאני טועה. אני כבר מעבר ללא מרוכז.
הערב איזה נהג מונית בדרך לעבודה השתמש ב-"אה" המרגיז הזה בסיום כל משפט מטופש שטרח להוציא מפיו.