16 שעות של תהילה

כמו בכל בוקר, הדבר הראשון שעשיתי היום זה לבדוק אימיילים. מצאתי שישה אימיילים מפליקר עם הנושא "Recent activity on your photos", ובכולם היה בדיוק אותו דבר. כחמישה או עשרה אנשים סימנו את התמונה של כרטיס הביקור של קווין מיטניק כפייבוריטית.

Kevin Mitnick's Business Card

זה קורה די הרבה. זו תמיד היתה התמונה הפופולרית ביותר בפליקר שלי, בהפרש גדול. לפני כמה חודשים כתבו על מיטניק בפלייבוי (זהירות PDF), ואז הצפיות בתמונה קפצו לכמה ימים, ולפני כמה שבועות קישרו אליה מפוסט בבלוג GeekDad בויירד.

אבל היום היא קפצה מכ-5,000 צפיות וכ-50 פייבוריטים בשש בבוקר לכ-75,000 צפיות ובערך 100 פייבוריטים בשמונה וחצי. כידוע, יש רק כוח אחד באינטרנט שמסוגל לייצר כל כך הרבה תנועה – דיגג, כמובן (עם קצת עזרה מהחברה המוכשרים בחדשHOT, ללא ספק)

עדכון: התמונה אכן הוזכרה בדיגגניישן האחרון.

מאז שדיגגגו אותה אתמול, התמונה זכתה לכמעט 6,000 דיגגים (הרבה מאוד), וכבר יש עליה 55 תגובות בפליקר אחרי שצפו בה כמעט 200,000 איש ומתוכם יותר מ-250 סימנו אותה כפייבוריטית. לפי טכנוראטי, כתבו עליה גם כמה עשרות פוסטים. אני אפילו לא בטוח שזו הפעם הראשונה שהיא היתה בדיגג, אבל זו הפעם הראשונה שמישהו שם לב לזה

קיבלתי מפליקר עדכונים כל חצי שעה עגולה על כל האנשים שסימנו אותה כפייבוריטית. החשיפה של התמונה הזו לא עשתה הרבה לשאר התמונות בפליקר שלי, כנראה בגלל שהתמונות שקרובות אליה הן ישנות ומעפנות.

עם כל כך הרבה דיגגים, יש סיכוי שידברו על התמונה בדיגגניישן הבא. כבר הספקתי להקשיב להם מאז שהם הפכו להיות שיכורים משעממים, אבל השבוע אולי אני אחזור אליהם :)

החלק הכי מעצבן פה – אני בכלל לא צילמתי אותה! כשקיבלתי את הכרטיס לא היתה לי מצלמה דיגיטלית, וצילם אותה עבורי צביקה טלית.

(עד כאן זה היה פוסט משעמם עם גוון אישי/שחצני מדי. אבל יש לי גם כמה דברים אחרים להגיד בנושא)

הסיפור הזה אומר הרבה על המצב של דיגג, ועל אתרים חברתיים מהסוג הזה באופן כללי. אם הוא אי פעם היה מקור אמין ומהיר לחדשות טכנולוגיה, ואני לא בטוח שהוא באמת אי פעם היה כזה, עכשיו כל מה שנשאר ממנו זה פיד שמתעדכן לעיתים קרובות מדי ומלא רק ב-"דברים מגניבים", כמו תמונה בפליקר שעלתה לפני שנה וחצי.

כל נבואות הזעם שאנשים משמיעים כל פעם שמדברים על תשלום לבלוגרים, לדוגמה, מתגשמות כבר מזמן בדיגג בצורתן הכי מכוערת: חבורה של ילדים מעצבנים שעושים הכל כדי לזכות בכמה קליקים על דברים שהם אפילו לא יצרו בעצמם, אלא רק מצאו והביאו קישור אליהם.

כל הכותרות שם סנסציוניות, ואם במקרה משתחלת בין הסרטים מיו-טיוב והתמונות מפליקר ידיעה רצינית וחשובה, תהיה לה בדרך כלל כותרת שקרית או סתם לא נכונה – כדי להגדיל את הדיגגים. ומאז שנוסף מנגנון הדיגגים לתגובות, כל התגובות שם תוקפניות וגועליות. אם בסלאשדוט דאגו פעם שדיגג יאכל להם את ארוחת הצהריים, הם יכולים להיות רגועים.

ובדיגג בכלל לא משלמים לדיגגרים, כל התופעה המסריחה היא תוצר של תרבות הרייטינג ששולטת בכל המהות של האתר הזה. למעשה, סביר להניח שלשלם לבלוגרים זה רעיון הרבה יותר טוב מאשר לתת להם נקודות או דיגגים או קארמה או כל דבר אחר, כי זה עשוי לגרום להם להתייחס לעצמם, לקוראים ולבלוג שלהם הרבה יותר ברצינות.

מה שכן, מי אמר שאין דברים מעניינים בדיגג – החבר של הבחורה הזו אפה לה את הלפטופ בתנור, אבל הוא עדיין עובד!

2 תגובות “16 שעות של תהילה

סגור לתגובות.