בעקבות משבר הכבילה במזרח התיכון, ולרגל יום האם, עכשיו זה זמן מצוין לחזור ל מאמר/כתבה Mother Earth, Mother Board של ניל סטיבנסון, כ-40,000 מילים מסוגננות וארכניות במיוחד מ-1996, על מסעו של סופר המד"ב בעקבות הכבל התת-מימי הארוך ביותר שהונח (עד 1996, בכל אופן):
In which the Hacker Tourist ventures forth across three continents, telling the story of the business and technology of undersea fiber-optic cables, as well as an account of the laying of the longest wire on Earth.
כל זה היה מודפס בגיליון אחד של Wired, על כמה עשרות טובות של עמודים. אכן, ימי הבועה.
(ובלי קשר, את הפוסט הזה אני כותב עם MarsEdit. איזו בדיחה. היא כבר בגרסה השניה שלה, וחוץ מזה שאין לה עורך WYSIWYG, היא עדיין מתקשה לכסות את כל הפיצ'רים שצריך בשביל לפרסם פוסטים בוורדפרס – אי אפשר לקבוע Slug ואי אפשר לתייג, מה שאומר שצריך להכנס לבלוג כדי לערוך כל פוסט לפני הפרסום. אין אפילו קיצור דרך להוספת קישור, וזה כבר ממש מעליב. זה שאני גיק ויודע לקרוא ולכתוב ב-HTML זה לא אומר שאני נהנה לעשות את זה. (ועוד יותר גרוע, אי אפשר לשלוח טיוטות לשרת, אז חייבים לפרסם את הפוסט ורק אחרי זה לעשות את כל השינויים))
יא מניאק, גנבת לי פוסט! כולל ההפניה לגדי.
ארכני ארכני, אבל כתוב מצויין.
חשבתי על זה בבוקר ורק בבית התפניתי. היה לך את כל היום!
ובכלל רציתי להפנות למישהו אחר שגם לו יש מדף מרשים של ויירד ואצלו ראיתי את המאמר בגיליון המקורי, אבל הפוסט של גדי היה קרוב יותר.
כמובן, התכוונתי לארכני במובן החיובי :)
ואגב, גם את הקטע על MarsEdit היית מכניס?
גיקי מדי בשבילי. ושים לב למשפט הנבואי הזה
The collapse of the lighthouse must have been astonishing, like watching the World Trade Center fall over.