ניסיתי לחשוב על תרגום ל-Folksonomies. בדרך כלל אין טעם לטרוח עם ביטויים כאלה, אבל נראה לי ש"עממיונים" דווקא קולע למטרה. Folksonomies זה שילוב של Folk (עם) ו-Taxonomy (מיון, במיוחד בביולוגיה), והרעיון הוא של מיון שבא מלמטה, מהעם, כמו מה שקורה בדלישס עם התגים, לדוגמה, ובניגוד למיון שנכפה מלמעלה, כמו מה שקורה באינדקס של יאהו, לדוגמה.
אז איך זה נשמע, עממיונים?
עממיונים זה לא רע בכלל. אפשר גם 'פופילוגים', מלשון פופולריות והתפלגות.
על הפנים, נשמע יותר כמו איזה שם של זן אקזוטי של בעלי-כנף…
באנגלית מורפולוגיית המילים המאוחות (Blending) הרבה יותר נפוצה מבעברית, ורוב הנסיונות להחיל אותה על מילים עבריות (ע"ע "1984" בתרגום העברי) יוצאים לא-טבעיים או ילדותיים לטעמי.
ואגב, גם באנגלית זה לא נשמע לי מי יודע מה: איזה מין "עם" ניתן להגדרה נמצא באינטרנט?
אם הייתי כותב ומתייחס לזה בעברית, סביר להניח שהייתי משתמש במונח "תיוג סמנטי". נכון שבתרגום כזה זה מאבד את המובן שרוצה לתאר את זה שזה נשלט על ידי קהילות של משתמשים, אבל לדעתי יותר חשוב להעביר בתרגום את השיטה שבה זה מתבצע.
מעבר לזה, הערך בויקיפדיה מאד מעניין, מזכיר קצת את מה שעשינו בזמנו בחקר השיח על קריטריונים עבור פרוטוטיפיות…
איך 1984 תורגם לעברית?
לא התכוונתי לתרגום שם הספר, שנשאר אותו דבר. במהלך הספר האנגלי משובצים הרבה מאד מונחי Blending, שנועדו לחזות (במידה לא מעטה של אמת) את רידוד השפה ע"י השלטון הטוטליטרי במכשיר לרידוד המחשבה.
דוגמה אחת היא השפה החדשה שנקראת "Newspeak", ותורגמה לעברית כ"שיחדש" המסורבל-משהו. תרגומים נוספים שקצת צרמו לי זה שמות המשרדים הממשלתיים "מיניאמת" (מיניסטריון האמת), "מיניאהבה" (מיניסטריון האהבה) וכו'.
חוץ מזה זה ספר מעולה, ממליץ לך בחום.
פינגבאק: בלשנות אונליין
פינגבאק: בלשנות אונליין » חצידור, folksonomy ו-prostitot
אני מסכים עם אסי; לי "עממיון" נשמע כמו קרוב משפחה של "עופיון" (משתמשים עדיין במילה הזו, או שזה היה נסיון שנכשל?) – משהו שאוכלים אולי בארוחה חגיגית…
מה לגבי פשוט "פולקסונומיה"? לא מאד מקורי, אבל אם יש טקסונומיה וכו', זה יהיה אולי הכי מובן.
דרך אגב, הזכרתי את השאלה הזו גם [באתר שלי](http://www.gabidanon.info/heb/index.php/archives/29/).
לגבי הצליל של המילה יש לי פחות מה להגיד באופן אישי. לי יותר מטריד שבתרגום המוצע, עלולים להפסיד את הערך המוסף התפיסתי העיקרי בגללה הומשגה מלכתחילה. מדובר באופן מחדש שבו תופסים את ארגון הידע האנושי, שחידושו לא רק בעממיות (כלומר סובייקטיביות, חברתיות, קונטקסטואליות..) אלא גם בשבירת רעיון הקטגוריזציה כפרדיגמה השלטת בהסדרת הידע האנושי. במסגרת פרדיגמה זו, הידע האנושי מחולק לטריטוריות, אשר ביניהם עוברים גבולות, ובתוכן ישויות ידע שאין ביניהן ובין סביבתם אלא קשרים היררכים, של פירוק והרכבה (דת=יהדות+אסלאם+בוזהיזם+…, אסלאם=שיעה+סונה+…, וכד'). הסדרות רשתיות של ידע, מדברות על ההקשרים שיש בין אבני יסוד של הידע, כחשובים לא פחות מאבני היסוד של הידע עצמן. תחת הסדרה זו – כל רעיון עשוי להיות מקושר לכל רעיון אחר, ואין לגביו הנחות א-פריורי, אלא רק בחינה של ההקשר. המונח taxonomy באנגלית מכיל בתוכו את הרעיון של הסדרה היררכית-קטגורית, אך גם את הרעיון של הסדרה רשתית של ידע. המילה מיון, לעומת זאת, טעונה בעיני חד ערכית ברעיון של קטגוריזציה (מיון הוא ההחלטה האם X הוא כזה או כזה, והמטפורה הקשורה בו היא באופן דומיננטי העץ), ולכן כאמור – נושאת עימה נזק לרעיון של פולקסונומיה.
פינגבאק: oneab a cybered blog » Blog Archive » וימאו - שיתוף וידאו
פינגבאק: ucre8 » ארכיון » טכנולוגיות המריצות את הבלוגוספירה