‫תגובות לפוסט: "Folksonomies = עממיונים?"‬ http://ranh.co.il/93/ ‫אתר בית ובלוג לרן יניב הרטשטיין, כתב טכנולוגיה, מפתח בשעות הפנאי, סטודנט לאמנות, והמתרגם של וורדפרס לעברית. עדכונים חודשיים בנושאים אקראיים, שישתנו לפחות פעמיים אחרי שקראת אותם.‬ Fri, 27 Jan 2012 09:24:46 +0000 hourly 1 http://wordpress.org/?v=3.3.2 ‫מאת: ucre8 » ארכיון » טכנולוגיות המריצות את הבלוגוספירה‬http://ranh.co.il/93/#comment-231 ‫ucre8 » ארכיון » טכנולוגיות המריצות את הבלוגוספירה‬ Sun, 27 Aug 2006 17:56:43 +0000 http://ranh.co.il/heb/93/folksonomies-%d7%a2%d7%9e%d7%9e%d7%99%d7%95%d7%a0%d7%99%d7%9d/#comment-231 ‫[...] קטגוריות – תגיות (רן יניב הרשטיין) [...]‬ [...] קטגוריות – תגיות (רן יניב הרשטיין) [...]

]]> ‫מאת: oneab a cybered blog » Blog Archive » וימאו - שיתוף וידאו‬http://ranh.co.il/93/#comment-230 ‫oneab a cybered blog » Blog Archive » וימאו - שיתוף וידאו‬ Thu, 16 Feb 2006 17:02:25 +0000 http://ranh.co.il/heb/93/folksonomies-%d7%a2%d7%9e%d7%9e%d7%99%d7%95%d7%a0%d7%99%d7%9d/#comment-230 ‫[...] פולקסונומיה Folksonomy (עממיונים) היא רשת חברתית בה אנשים מתייגים מידע. הם מסייעים להגדיר ולסדר מידע באמצעות תגים ואף מגדירים את חשיבותה. דלישס (del.icio.us), אתר שיתוף סימניות (קישורים) ומתחרהו, מבוסס קוד פתוח, דליריוס (de.lirio.us). [...]‬ [...] פולקסונומיה Folksonomy (עממיונים) היא רשת חברתית בה אנשים מתייגים מידע. הם מסייעים להגדיר ולסדר מידע באמצעות תגים ואף מגדירים את חשיבותה. דלישס (del.icio.us), אתר שיתוף סימניות (קישורים) ומתחרהו, מבוסס קוד פתוח, דליריוס (de.lirio.us). [...]

]]> ‫מאת: עדן‬http://ranh.co.il/93/#comment-229 ‫עדן‬ Wed, 25 Jan 2006 19:47:07 +0000 http://ranh.co.il/heb/93/folksonomies-%d7%a2%d7%9e%d7%9e%d7%99%d7%95%d7%a0%d7%99%d7%9d/#comment-229 ‫לגבי הצליל של המילה יש לי פחות מה להגיד באופן אישי. לי יותר מטריד שבתרגום המוצע, עלולים להפסיד את הערך המוסף התפיסתי העיקרי בגללה הומשגה מלכתחילה. מדובר באופן מחדש שבו תופסים את ארגון הידע האנושי, שחידושו לא רק בעממיות (כלומר סובייקטיביות, חברתיות, קונטקסטואליות..) אלא גם בשבירת רעיון הקטגוריזציה כפרדיגמה השלטת בהסדרת הידע האנושי. במסגרת פרדיגמה זו, הידע האנושי מחולק לטריטוריות, אשר ביניהם עוברים גבולות, ובתוכן ישויות ידע שאין ביניהן ובין סביבתם אלא קשרים היררכים, של פירוק והרכבה (דת=יהדות+אסלאם+בוזהיזם+..., אסלאם=שיעה+סונה+..., וכד'). הסדרות רשתיות של ידע, מדברות על ההקשרים שיש בין אבני יסוד של הידע, כחשובים לא פחות מאבני היסוד של הידע עצמן. תחת הסדרה זו - כל רעיון עשוי להיות מקושר לכל רעיון אחר, ואין לגביו הנחות א-פריורי, אלא רק בחינה של ההקשר. המונח taxonomy באנגלית מכיל בתוכו את הרעיון של הסדרה היררכית-קטגורית, אך גם את הרעיון של הסדרה רשתית של ידע. המילה מיון, לעומת זאת, טעונה בעיני חד ערכית ברעיון של קטגוריזציה (מיון הוא ההחלטה האם X הוא כזה או כזה, והמטפורה הקשורה בו היא באופן דומיננטי העץ), ולכן כאמור - נושאת עימה נזק לרעיון של פולקסונומיה.‬ לגבי הצליל של המילה יש לי פחות מה להגיד באופן אישי. לי יותר מטריד שבתרגום המוצע, עלולים להפסיד את הערך המוסף התפיסתי העיקרי בגללה הומשגה מלכתחילה. מדובר באופן מחדש שבו תופסים את ארגון הידע האנושי, שחידושו לא רק בעממיות (כלומר סובייקטיביות, חברתיות, קונטקסטואליות..) אלא גם בשבירת רעיון הקטגוריזציה כפרדיגמה השלטת בהסדרת הידע האנושי. במסגרת פרדיגמה זו, הידע האנושי מחולק לטריטוריות, אשר ביניהם עוברים גבולות, ובתוכן ישויות ידע שאין ביניהן ובין סביבתם אלא קשרים היררכים, של פירוק והרכבה (דת=יהדות+אסלאם+בוזהיזם+…, אסלאם=שיעה+סונה+…, וכד'). הסדרות רשתיות של ידע, מדברות על ההקשרים שיש בין אבני יסוד של הידע, כחשובים לא פחות מאבני היסוד של הידע עצמן. תחת הסדרה זו – כל רעיון עשוי להיות מקושר לכל רעיון אחר, ואין לגביו הנחות א-פריורי, אלא רק בחינה של ההקשר. המונח taxonomy באנגלית מכיל בתוכו את הרעיון של הסדרה היררכית-קטגורית, אך גם את הרעיון של הסדרה רשתית של ידע. המילה מיון, לעומת זאת, טעונה בעיני חד ערכית ברעיון של קטגוריזציה (מיון הוא ההחלטה האם X הוא כזה או כזה, והמטפורה הקשורה בו היא באופן דומיננטי העץ), ולכן כאמור – נושאת עימה נזק לרעיון של פולקסונומיה.

]]> ‫מאת: גבי‬http://ranh.co.il/93/#comment-228 ‫גבי‬ Tue, 10 Jan 2006 08:14:50 +0000 http://ranh.co.il/heb/93/folksonomies-%d7%a2%d7%9e%d7%9e%d7%99%d7%95%d7%a0%d7%99%d7%9d/#comment-228 ‫אני מסכים עם אסי; לי "עממיון" נשמע כמו קרוב משפחה של "עופיון" (משתמשים עדיין במילה הזו, או שזה היה נסיון שנכשל?) - משהו שאוכלים אולי בארוחה חגיגית... מה לגבי פשוט "פולקסונומיה"? לא מאד מקורי, אבל אם יש טקסונומיה וכו', זה יהיה אולי הכי מובן. דרך אגב, הזכרתי את השאלה הזו גם [באתר שלי](http://www.gabidanon.info/heb/index.php/archives/29/).‬ אני מסכים עם אסי; לי "עממיון" נשמע כמו קרוב משפחה של "עופיון" (משתמשים עדיין במילה הזו, או שזה היה נסיון שנכשל?) – משהו שאוכלים אולי בארוחה חגיגית…

מה לגבי פשוט "פולקסונומיה"? לא מאד מקורי, אבל אם יש טקסונומיה וכו', זה יהיה אולי הכי מובן.

דרך אגב, הזכרתי את השאלה הזו גם [באתר שלי](http://www.gabidanon.info/heb/index.php/archives/29/).

]]> ‫מאת: בלשנות אונליין » חצידור, folksonomy ו-prostitot‬http://ranh.co.il/93/#comment-227 ‫בלשנות אונליין » חצידור, folksonomy ו-prostitot‬ Tue, 10 Jan 2006 07:57:05 +0000 http://ranh.co.il/heb/93/folksonomies-%d7%a2%d7%9e%d7%9e%d7%99%d7%95%d7%a0%d7%99%d7%9d/#comment-227 ‫[...] רן יניב הרטשטיין, שתרגם את תוכנת WordPress (שבאמצעותה מופעל אתר זה) לעברית, העלה באתר שלו את השאלה המעשית איך לתרגם לעברית את המילה folksonomy. אני מסכים עם מי שכתב בתגובה שהמילה המוצעת, “עממיון”, לא ממש נשמעת משכנעת, ושהתהליך של blending, כלומר, יצירת מילה חדשה מ”איחוי” של שתי מילים קיימות, לרוב נשמע מלאכותי בעברית. יש אמנם פה ושם כמה דוגמאות מוצלחות, כמו “רכבל”, “תקליטור” או “מפורסתם”, אבל מספר המילים מהסוג הזה שאכן נשמעות טבעיות בעברית הוא די קטן. בניגוד למקרה של “חצידור”, במקרה של folksonomy (מילה חדשה כשלעצמה, תוצאת blending בין folk ו-taxonomy) אין עדיין מילה מקבילה שהשתרשה בעברית, ושאלת התרגום היא אכן לא פשוטה. דעתי האישית היא שעדיף במקרה הזה למצוא תרגום מקורב בעזרת מילים קיימות, ולא להמציא בכוח מילה חדשה. [...]‬ [...] רן יניב הרטשטיין, שתרגם את תוכנת WordPress (שבאמצעותה מופעל אתר זה) לעברית, העלה באתר שלו את השאלה המעשית איך לתרגם לעברית את המילה folksonomy. אני מסכים עם מי שכתב בתגובה שהמילה המוצעת, "עממיון", לא ממש נשמעת משכנעת, ושהתהליך של blending, כלומר, יצירת מילה חדשה מ"איחוי" של שתי מילים קיימות, לרוב נשמע מלאכותי בעברית. יש אמנם פה ושם כמה דוגמאות מוצלחות, כמו "רכבל", "תקליטור" או "מפורסתם", אבל מספר המילים מהסוג הזה שאכן נשמעות טבעיות בעברית הוא די קטן. בניגוד למקרה של "חצידור", במקרה של folksonomy (מילה חדשה כשלעצמה, תוצאת blending בין folk ו-taxonomy) אין עדיין מילה מקבילה שהשתרשה בעברית, ושאלת התרגום היא אכן לא פשוטה. דעתי האישית היא שעדיף במקרה הזה למצוא תרגום מקורב בעזרת מילים קיימות, ולא להמציא בכוח מילה חדשה. [...]

]]> ‫מאת: בלשנות אונליין‬http://ranh.co.il/93/#comment-226 ‫בלשנות אונליין‬ Tue, 10 Jan 2006 07:55:11 +0000 http://ranh.co.il/heb/93/folksonomies-%d7%a2%d7%9e%d7%9e%d7%99%d7%95%d7%a0%d7%99%d7%9d/#comment-226 ‫<strong>חצידור, folksonomy ו-prostitot...</strong> בימים האחרונים יצא לי להתקל בשלוש דוגמאות ליצירת מילים חדשות: מילה אחת מיותרת ומלאכותית לחלוטין, שהגיעה “מלמעלה”; מילה אחת שאין עדיי×...‬ חצידור, folksonomy ו-prostitot…

בימים האחרונים יצא לי להתקל בשלוש דוגמאות ליצירת מילים חדשות: מילה אחת מיותרת ומלאכותית לחלוטין, שהגיעה "מלמעלה"; מילה אחת שאין עדייׅ

]]> ‫מאת: אסי‬http://ranh.co.il/93/#comment-225 ‫אסי‬ Mon, 21 Nov 2005 17:28:51 +0000 http://ranh.co.il/heb/93/folksonomies-%d7%a2%d7%9e%d7%9e%d7%99%d7%95%d7%a0%d7%99%d7%9d/#comment-225 ‫לא התכוונתי לתרגום שם הספר, שנשאר אותו דבר. במהלך הספר האנגלי משובצים הרבה מאד מונחי Blending, שנועדו לחזות (במידה לא מעטה של אמת) את רידוד השפה ע"י השלטון הטוטליטרי במכשיר לרידוד המחשבה. דוגמה אחת היא השפה החדשה שנקראת "Newspeak", ותורגמה לעברית כ"שיחדש" המסורבל-משהו. תרגומים נוספים שקצת צרמו לי זה שמות המשרדים הממשלתיים "מיניאמת" (מיניסטריון האמת), "מיניאהבה" (מיניסטריון האהבה) וכו'. חוץ מזה זה ספר מעולה, ממליץ לך בחום.‬ לא התכוונתי לתרגום שם הספר, שנשאר אותו דבר. במהלך הספר האנגלי משובצים הרבה מאד מונחי Blending, שנועדו לחזות (במידה לא מעטה של אמת) את רידוד השפה ע"י השלטון הטוטליטרי במכשיר לרידוד המחשבה.

דוגמה אחת היא השפה החדשה שנקראת "Newspeak", ותורגמה לעברית כ"שיחדש" המסורבל-משהו. תרגומים נוספים שקצת צרמו לי זה שמות המשרדים הממשלתיים "מיניאמת" (מיניסטריון האמת), "מיניאהבה" (מיניסטריון האהבה) וכו'.

חוץ מזה זה ספר מעולה, ממליץ לך בחום.

]]> ‫מאת: ranH‬http://ranh.co.il/93/#comment-224 ‫ranH‬ Mon, 21 Nov 2005 13:03:43 +0000 http://ranh.co.il/heb/93/folksonomies-%d7%a2%d7%9e%d7%9e%d7%99%d7%95%d7%a0%d7%99%d7%9d/#comment-224 ‫איך 1984 תורגם לעברית?‬ איך 1984 תורגם לעברית?

]]> ‫מאת: אסי‬http://ranh.co.il/93/#comment-223 ‫אסי‬ Mon, 21 Nov 2005 13:00:27 +0000 http://ranh.co.il/heb/93/folksonomies-%d7%a2%d7%9e%d7%9e%d7%99%d7%95%d7%a0%d7%99%d7%9d/#comment-223 ‫על הפנים, נשמע יותר כמו איזה שם של זן אקזוטי של בעלי-כנף... באנגלית מורפולוגיית המילים המאוחות (Blending) הרבה יותר נפוצה מבעברית, ורוב הנסיונות להחיל אותה על מילים עבריות (ע"ע "1984" בתרגום העברי) יוצאים לא-טבעיים או ילדותיים לטעמי. ואגב, גם באנגלית זה לא נשמע לי מי יודע מה: איזה מין "עם" ניתן להגדרה נמצא באינטרנט? אם הייתי כותב ומתייחס לזה בעברית, סביר להניח שהייתי משתמש במונח "תיוג סמנטי". נכון שבתרגום כזה זה מאבד את המובן שרוצה לתאר את זה שזה נשלט על ידי קהילות של משתמשים, אבל לדעתי יותר חשוב להעביר בתרגום את השיטה שבה זה מתבצע. מעבר לזה, הערך בויקיפדיה מאד מעניין, מזכיר קצת את מה שעשינו בזמנו בחקר השיח על קריטריונים עבור פרוטוטיפיות...‬ על הפנים, נשמע יותר כמו איזה שם של זן אקזוטי של בעלי-כנף…

באנגלית מורפולוגיית המילים המאוחות (Blending) הרבה יותר נפוצה מבעברית, ורוב הנסיונות להחיל אותה על מילים עבריות (ע"ע "1984" בתרגום העברי) יוצאים לא-טבעיים או ילדותיים לטעמי.

ואגב, גם באנגלית זה לא נשמע לי מי יודע מה: איזה מין "עם" ניתן להגדרה נמצא באינטרנט?

אם הייתי כותב ומתייחס לזה בעברית, סביר להניח שהייתי משתמש במונח "תיוג סמנטי". נכון שבתרגום כזה זה מאבד את המובן שרוצה לתאר את זה שזה נשלט על ידי קהילות של משתמשים, אבל לדעתי יותר חשוב להעביר בתרגום את השיטה שבה זה מתבצע.

מעבר לזה, הערך בויקיפדיה מאד מעניין, מזכיר קצת את מה שעשינו בזמנו בחקר השיח על קריטריונים עבור פרוטוטיפיות…

]]> ‫מאת: ירדן לוינסקי‬http://ranh.co.il/93/#comment-222 ‫ירדן לוינסקי‬ Fri, 18 Nov 2005 13:59:48 +0000 http://ranh.co.il/heb/93/folksonomies-%d7%a2%d7%9e%d7%9e%d7%99%d7%95%d7%a0%d7%99%d7%9d/#comment-222 ‫עממיונים זה לא רע בכלל. אפשר גם 'פופילוגים', מלשון פופולריות והתפלגות.‬ עממיונים זה לא רע בכלל. אפשר גם 'פופילוגים', מלשון פופולריות והתפלגות.

]]>