אחרי כנס וורדקמפ ישראל 2007

חזרתי עכשיו מכנס וורדקמפ ישראל 2007, אחרי שהגעתי כמעט בהתחלה ונשארתי כמעט עד הסוף (פספסתי את לורל על היבטים חברתיים של בלוגינג, את קלינגר עם ייעוץ משפטי לבלוגרים, ואת לורל שוב עם טיפים לוורדפרס). מכיוון שעוד צפוי לי ערב מרתק בתחתית המכתש של הבימה במסגרת פתיחת עונת הגלריות בתל אביב, ומכיוון שאפילו לא הספקתי להוריד את הנעליים, אני אאלץ לפרסם את הפוסט הזה בהמשכים בתקווה שכשאחזור הביתה בלילה עוד אזכור משהו מהכנס האינטנסיבי שהייתי בו היום.

ראשית כל, תודה על כל המחמאות והמבוכות הפומביות השונות, וגם תודה לאהוד, טל, חנית, וכל מי שעזרו לארגן עבורנו את הכנס הזה היום. ההמשך אחרי הקישור.

הפאנל הראשון שנכנסתי אליו היה על בלוגים ככלי שיווקי, והוא היה טרחני ומשעמם כמו כל שיחה אחרת שאי פעם נוהלה על הנושא הזה. נקודות האור היחידות בו היו כמה בדיחות דלוחות שנזרקו מהקהל על הבלוג של טיב טעם, ואחרי שסיימתי להעביר את הזמן בקריאת אימיילים והעלת תמונות לפליקר מהמצלמה של הטלפון, ברחתי מהאולם. אני בטוח שמיד אחרי שיצאתי הפכו פתאום כל המשתתפים בפאנל להוגי דעות מבריקים והחלו לחלוק עם הקהל תובנות מעוררות השראה על מקום הבלוגוספירה בעולם העסקים ובעולם בכלל, אבל אני גם בטוח שאת כולם כבר שמענו לפני חמש שנים (הסתייגות: לא הספקתי לשמוע את התרומה של יגאל לפאנל, אבל במפגש הבלוגרים שם בטיזינאבי היו לו דברים מעניינים להגיד).

אני אעשה לכם עכשיו שירות נדיר ואסכם עבורכם את כל עושר הידע שנצבר אי פעם אודות בלוגים עסקיים, כדי לחסוך מכם את הצורך להקשיב לעוד פאנל מיותר כזה: חברות תשקרנה ללקוחות שלהן בכל דרך שתוכלנה, ובלוגים הם רק עוד אחד מהכלים שמאפשרים להן לעשות את זה. הכיתה משוחררת.

זיו העביר את ההרצאה על פודקאסטים במלואה בבלוגפרס, אבל שם יצאתי באמצע והפעם קיוויתי לשמוע את כולה – לצערי זו היתה רק מהדורה מקוצרת של רבע שעה בערך. התרשמתי במיוחד מההתייחסות של זיו לנגישות של פודקאסטים לכבדי ראיה. בדרך כלל זה משהו שמדברים עליו כבדרך אגב, בתור איזה צ'ופר צדדי של הפורמט, אבל ניכר שזה משהו שקרוב לליבו ולא רק עוד נקודה במצגת. לגבי ההערה המטופשת שמישהו זרק מהרקע – היא היתה מאוד מטופשת…

לא הייתי צריך את ההרצאה של זיו כדי להשתכנע בחשיבות ובכוח של פודקאסטים – אבל היא היתה נחוצה בשביל להניע אותי לחזור להקליט את גיקים. כבר אין חגים ואין יותר חתונות באופק, וגם המעבר של נענע לגבעתיים וכל המלנכוליה המשתקת הכרוכה בכך מתחיל כבר להפוך לשגרה, אז בעזרת השם ואם ירצו האלים נעשה ביום שני השקה מחודשת עם פודקאסט מספר 38, עם אתר חדש ופתיח חדש ואולי אפילו מספיק אנרגיה מחודשת בשביל להקליט בשבוע אחרי גם את פודקאסט מספר 39, וכו'.

מיד אחרי ההרצאה של זיו התחיל הפאנל "להתקין וורדפרס ולשרוד" שהנחה אהוד, בהשתתפות ניב, תומר, מיטל, אורי ויאיר (שבנה מבצר מגניב מכוסות חד פעמיות ובקבוקי מים מינרליים בזמן שהוא היה אמור להקשיב בנימוס לחברי הפאנל האחרים. אני הייתי עושה בדיוק אותו דבר, אבל הייתי מרוקן מים מהבקבוק הימני כדי שיהיה יציב יותר). אחרי שארבעת המשתתפים האחרים סיפרו כיצד התגברו על המכשולים ונגד כל הסיכויים הצליחו להקים בלוג לתפארת בוורדפרס, סיפרה מיטל את סיפור המעבר שלה ושל איתמר עם הסיפור האמיתי והמזעזע של מישראבלוג לוורדפרס, תוך שימוש מופרז, בעיני, במילה "חודשים".

בכל מצב אחר הייתי אומר שהם פשוט סתומים ועצלנים ושמגיע להם להשאר בישראבלוג, אבל אני מכיר אותם מספיק בשביל לדעת שזה לא המקרה. לפחות לגבי החלק הראשון.

הדיון הסוער שהתנהל בעקבות הסיפור של מיטל לא היה מאוד פרודוקטיבי או אפילו קוהרנטי, ובתור מי שמעדיף השקפה טכנית ופחות תיאורטית הוא גם לא ממש מעניין אותי, אבל היו בה כמה דברים שראויים להתייחסות.

קודם כל, ברור שלא צריך "לדעת PHP", מה שזה לא אומר בכלל, בשביל להתקין את וורדפרס, מטומטמים, וכראיה לכך אני מציג את כל מאות אלפי הבלוגרים שמשתמשים בוורדפרס תוך בורות מוחלטת ומאושרת לעצם הקיום של הצירוף של האותיות האלו בסדר הזה. כפי שהסביר אהוד ברהיטות רבה, כדי להתקין את וורדפרס צריך בעיקר רק למלא הוראות – המין האנושי הצליח להגיע להישגים גדולים בהרבה מאשר התקנה של בלוגים עצמאיים באמצעות השיטה הזו, ואין סיבה להפסיק עכשיו בגלל כמה לודיטים.

מאיפה בכלל הגיעה החוצפה שלכם לכעוס כל כך על כולם בגלל שאי אפשר להתקין את וורדפרס "בלחיצה אחת"? קודם כל, אתם יודעים כמה מגוחכים אתם נשמעים כשאתם מדברים על זה? איפה בדיוק אתם רוצים את הכפתור הזה שלחיצה אחת עליו תפתח עבורכם בלוג עצמאי עם דומיין ושטח אחסון ועיצוב מותאם אישית וסינון תגובות זבל ומעקב אחרי סטטיסטיקות? הוא צריך להיות בתפריט התחל? במקלדת? במגהץ?

אתם בטח רוצים אותו במקום כלשהוא בדפדפן. אולי באיזה אתר אינטרנט. אולי למשל ב-wordpress.org. לאנשים פשוטים כמוכם, כאלו שלא מתעניינים בטכנולוגיה וכל השטויות האלו ורק רוצים שדברים יעבדו בלי לחשוב יותר מדי כמו המקרר או הטלוויזיה או האקדח, לא תהיה תהיה שום בעיה להגיע אליו: קודם כל תלחצו על הכפתור האחד שיקנה לכם את המחשב, אחרי זה על הכפתור ליד שירכיב אותו ועל הכפתור שיתקין לכם את מערכת ההפעלה, אחרי זה על הכפתור האחד שיחבר אתכם לרשת, אחריו על הכפתור שיתקין לכם את החייגן, ואחרי זה על הכפתור האחד שכבר נמצא על שולחן העבודה שלכם ושפותח לכם תמיד בדיוק את האתר שאתם רוצים. רק מה, לא מרגיז אתכם שצריך ללחוץ על כל כך הרבה כפתורים?

אם אתם לא רוצים להתמודד עם ההתקנה של וורדפרס – או אם כל אתגר טכנולוגי אחר שאתם נתקלים בו מדי יום – אל תתמודדו איתם. אין לכם זכות מולדת לבלוג עצמאי, והעובדה שדרישות הבסיס של וורדפרס הן גבוהות מדי עבור השרת שלכם או שדרישות הבסיס של ההתקנה של וורדפרס הן גבוהות מדי עבור מידת העניין שלכם היא לא פגיעה בזכויות האדם הבסיסיות שלכם, או במרחב האישי שלכם, או בציפור הנפש שלכם.

וברור שאתם צריכים לשנות את צורת המחשבה שלכם. הייתם צריכים לשנות אותה בשביל להבין את האינטרנט, הייתם צריכים לשנות אותה בשביל להבין בלוגים, ואולי אתם כבר לא זוכרים, אבל הייתם צריכים לעשות שינוי די רציני בתפיסה שלכם את העולם גם בשביל להבין שאפשר לפתוח ללא תשלום בלוג בלייבג'ורנל או בבלוגר או בישראבלוג.

איפה בדיוק שמים את הגבול על מה שאנשים לא צריכים לדעת בשביל לעשות משהו? כמה בורות וצרות אופקים נצטרך לסבול לפני שנחליט שהפכנו למין מספיק טיפש בשביל שיוסי תאגורי יוכל לפתוח בלוג בקלות?

וורדפרס היא כן הכלי האידיאלי, והעובדה שההתקנה שלה לוקחת חמש דקות או חמישה חודשים היא בכלל לא רלבנטית. עברו שלוש שנים מהיום בו התחלתי ללמוד לנהוג עד ליום שבו קיבלתי את הרשיון שלי, אבל מרגע שקיבלתי אותו הוא הכלי האידיאלי עבורי בשביל להגיע ממקום למקום.

כמעט כל היבט במהות של הרכב הפרטי הוא ראוי להתנגדות, ומסיבות שחלקן זהות וחלקן שונות, גם כל היבט באופן בו טכנולוגיה יוצרת פערים בלתי ניתנים לגישור בין אנשים הוא ראוי למחאה. אבל אנחנו לא מדברים כאן על מדינות שהתפתחותן נבלמת, לא מדברים על אנשים שחיים מתחת לקו העוני, ולא מדברים על מי שסובלים ממוגבלויות שמונעות מהם גישה למשאבים שכולנו לוקחים כמובנים מאליהם. אתם אנשים רגילים, בדיוק כמונו, ואת כל מה שאנחנו יכולים לעשות אתם יכולים לעשות יותר טוב. אז סתמו ותתחילו לעשות את זה, ותפסיקו להאשים אותנו בנחשלות שלכם.

(את כל הקטע המתלהם הנ"ל על הפאנל השני כתבתי בסוף, מה שמסביר את הנימה הרגועה יחסית של שאר הפוסט הזה)

וגם, אי אפשר שלא לגחך כשמדברים על היתרונות של ישראבלוג לעומת וורדפרס במונחים כמו "אינטואיטיביות".

עוד משהו לגבי השאלה על גיבוי – על מה בדיוק מחאתם כפיים כשיאיר אמר שהוא לא בדק את הגיבויים לעולם? אם לא בדקת אותם מעולם, איך אתה יודע שהם עובדים?

את ארוחת הצהריים שלי אכלתי בקפיטריה של המכללה, שם מוכרים רק שלושה סוגים של סיגריות וכולם על הפנים. גם השניצל לא משהו.

ההרצאה של שרית ושרון על התקנה וצעדים ראשונים בוורדפרס היתה נקודת מפנה חיובית אחרי התחושה השלילית בה הסתיים לדעתי החלק הראשון של הכנס. ההדגמה של ההתקנה היתה יעילה ואינפורמטיבית, ואפילו שהיא לא כללה את השלב של העלאת הקבצים לשרת, אני די בטוח שההתקנה פרופר לא לקחה יותר משתי דקות (ובאותו נושא, זה לא קצת מוזר שבתוכניה הוקצאה שעה שלמה להרצאה שהכותרת שלה היא "וורדפרס בחמש דקות"?)

לקראת הסוף ההסברים התחילו לאבד קצת מיקוד – זה כנראה הסיכון המקצועי שצריך לקחת כששתי המרצות מכירות באופן אישי חלק גדול כל כל מהקהל, ובמיוחד כשחלק גדול כל כך מהקהל הם כאלה חכמולוגים. אהבתי את העובדה ששרון עורכת את קובץ ההגדרות ב-vim, אבל כשעיני נדדו על מסכי המחשב של היושבים מולי במהלך אחד הפאנלים מצאתי להפתעתי e כחולה מתנוססת על מסך המחשב שלה בצד שמאל למעלה, אז אני לא יודע מה לחשוב.

הרעיון המקורי על "מסיבת התקנה" היה נשמע מגניב, אבל לדעתי לא ישים וגם לא מאוד נחוץ. כאמור, אני לא חושב שהתקנה של וורדפרס זה מיומנות שכל אחד צריך לשלוט בה, אבל ההרצאה של שרית ושרון היתה בהחלט מספיקה בשביל להעביר את המסר שלמרות הקשיים השונים שעלולים לצוץ בדרך, כל אחד צריך לפחות לנסות.

רצוי גם להזכיר שוורדפרס מציעה ממשק ליצירת קובץ ההגדרות שלא מחייב שימוש בעורך טקסט. בלי להכנס לכל מה שצריך להתממש בשביל שזה אכן יעבוד, הייתי ממליץ לכולם להתחיל מלהעלות את הקבצים לשרת ולנסות להכנס לאתר וליצור את קובץ ההגדרות דרך הממשק המקוון, ורק במקרה שזה לא מצליח לעבור ללערוך את קובץ ההגדרות בעורך טקסט.

בשלב שבו שרית הסבירה שיש שני קישורים להורדה של וורדפרס בעברית ופשוט צריך לבחור את השני, הבנתי כמה זה מטומטם שיש שני קישורים להורדה של וורדפרס בעברית ושצריך פשוט לבחור את השני. מעכשיו, וורדפרס בעברית רק עם קובץ אחד, ושיזדיינו כל הלינוקסאים שמסוגלים לקמפל את ג'נטו אבל לא מסוגלים להתקין unzip.

טוב, מהגרסה הבאה.

ההרצאה של מאיה על עיצוב תבניות לוורדפרס היתה מעולה, ואני לא אומר את זה רק בגלל שהסתנוורתי מהמצגת שלה כבר מהשקופית הראשונה (האמת, כבר מהרגע שראיתי שהיא מציגה מתוך PDF). נושא העיסוק שלה היה המורכב והמופשט ביותר מכל ההרצאות האחרות, והיא העבירה אותו היטב.

מלבד ההרצאה של זיו, זו ההרצאה שעשתה לי הכי הרבה חשק לדחוף את האצבעות לתוך ערימה של סלקטורים ולעצב מחדש איזה בלוג. אם מישהו מהקהל היה באמת מקשיב, היה הרבה מאוד מה ללמוד ממנה. הקישורים שהיא שמה בסוף המצגת צריכים להיות קריאה חובה עבור כל מי שאי פעם הזיז פיקסלים ברשת.

אני אמנם לא חובב חומוס גדול ולכן גם איני קורא קבוע של בלוג החומוס של שוקי גלילי, אבל אני מקווה מאוד שהוא יקבל את העיצוב שהיא יצרה עבורו.

מה שכן, קצת נעלבתי שהבלוג שלי לא הופיע במצגת כאחת הדוגמאות לבלוגים מעוצבים למופת :)

שמעתי רק חלק מההרצאה של צביקה על שיווק וקידום בלוגים, אבל נראה היה שהיא קוצצה קצת יותר מדי ושצביקה לא הספיק לגעת ברוב הנושאים שהוא תכנן לדבר עליהם. למרות שאני בהחלט לא מחשיב את עצמי כמומחה בקידום ובשיווק אני בכלל לא מתעניין, התחושה שלי היא שרוב הבלוגים שרצים על וורדפרס הם כבר ממילא במצב מצוין מבחינת SEO, ושזו סוגיה שבלוגרים לא ממש צריכים להתעסק בה. כפי שגדי אמר – תחשבו על הקוראים. מנועי החיפוש כבר ימצאו אתכם.

בהזדמנות זו אני גם אודה לגדי ולכל האחרים שהצקתי להם לגבי פוסטים מלאים בפידים – אתם עושים את החיים שלי ושל כל שאר הקוראים שלכם הרבה יותר קלים.

בדיוק כמו שניתן היה לצפות מהכותרת הבלתי מתפשרת, ההרצאה של חנית על אופטימיזצית זמן טעינה סיפקה תמורה מלאה להשקעה, וזו ההרצאה היחידה שאני יכול לומר שבאמת למדתי בה משהו (אם כי סביר שהייתי לומד עוד כמה דברים אם הייתי נשאר גם לקלינגר ולורל).

בסופו של דבר הצטערתי מאוד שלא נדחפתי לאיזו הרצאה או פאנל בעצמי, אבל אני לא חושב שהיה נושא שהייתי רוצה לדבר עליו שלא טופל כבר במיומנות על ידי מישהו אחר, ואני גם לא יודע אם הייתי מתמודד עם ההערות המטומטמות של עפר באותה האלגנטיות כמו המרצות שדיברו היום.

היו עוד הרבה אנשים שציפיתי לפגוש ולדבר איתם בכנס ולא הספקתי/העזתי/מצאתי. נראה לי שאפשר כבר לסכם את כנס וורדקמפ ישראל הראשון כהצלחה, אז אם זה לא יקרה לפני זה אני מקווה שנוכל להתראות בכנס הבא.

(יש כבר כתובת שאפשר לשלוח לה טראקבאק?)

עדכון 03:30 26/10/2007: הוספתי קטע על ההרצאה של זיו והפאנל השני, ועוד כמה עריכות ותיקונים קטנים. בקרוב תמונות.

בנושא שלא קשור לכנס, ב-wordpress.org נוספה לאחרונה אפשרות ליצירת אתרים להפצות מקומיות, אליה אני אעביר את וורדפרס בעברית ביום מן הימים. מי יודע, אולי עמרי וצפריר יפסיקו להתלונן ובאמת יתחילו להזיז משהו בעניין.

21 תגובות בנושא “אחרי כנס וורדקמפ ישראל 2007

  1. שרון

    או! כיף גדול שנהנית מההרצאה שלנו! :-)

    ואכן, ההרצאה קצת התפזרה לקראת הסוף, באופן שהיה קצת בלתי נמנע, בהתחשב בכמות הדברים שלא יצא לנו לדבר עליהם וצריך היה לכסות קצת…

    וידוי: הלפטופ היה של חנית, לא שלי. לי אין מושג ירוק איך עובדים ב- VIM (אני ממעריצי נוטפד++)

  2. רן יניב הרטשטיין

    vim זה דרך חיים. התחלתי להשתמש בו בתקופה שהייתי בעיקר על חלונות. לאחרונה חזרתי לעבור בעיקר על מק וגיליתי שהתמיכה של gvim בעברית על מק רחוקה מלהיות אידיאלית, ומאז אני נמצא במשבר קיומי נוראי.

    אולי בגרסה הבאה.

  3. מיטל

    בוא נתמקד לרגע בדוגמת האוטו, כי אני רואה שהיא חוזרת (גם ליכטש השווה את זה אתמול לנהיגה באוטו):

    "עברו שלוש שנים מהיום בו התחלתי ללמוד לנהוג עד ליום שבו קיבלתי את הרשיון שלי, אבל מרגע שקיבלתי אותו הוא הכלי האידיאלי עבורי בשביל להגיע ממקום למקום."

    ההבדל המכריע הוא שאיש לא יבנה הרצאה בכנס שכותרתה היא "נהיגה לומדים בחמש דקות". הבעיה שלי היא לא עם הפלטפורמה עצמה אלא עם השיווק שלה.

    וחוץ מזה אני רוצה להגיד שהדיון בינינו בעניין הזה תמיד יהיה קצת משונה, כי נדמה לי שאנחנו מדברים כאן על מה שהוא לפחות במידה מסויימת הבייבי שלך.

  4. רן יניב הרטשטיין

    בקריאה שניה יצאתי קצת טכנוקראט מתנשא. לא נורא.

    זה לא הבייבי שלי – אני לא מקבל אף החלטה מעבר לבחירה בין "תגים" או "תגיות", ואני לא משפיע על תהליך ההתקנה יותר מדי.

    אבל זה כן קצת מפריע לי כשמדברים על "שיווק" של וורדפרס, במיוחד של ההפצה העברית שלי. העניין הוא שאין להן שיווק, אין תרבות תאגידית ואין ערכי מותג. יש כמה משתמשים אוונגליסטיים יותר כמו תומר ואוונגליסטיים פחות כמוני, ולכל אחד יש סיבות משלו לדבר או לדבר עליה. ממה שהבנתי, תומר גם בדרך כלל מגבה את זה בסיוע צמוד בהתקנה, אז אני חושב שזה בסדר גמור.

  5. פינגבאק: המרתף » פוסט מורטם - פאנל בוורדקאמפ

  6. נויף

    זה מעניין לקרוא את נקודות המבט השונות של משתתפי הכנס, במיוחד כשכל אחד מגיע מרקע טכני שונה ו/או נסיון שונה עם וורדפרס. אהבתי את מה שכתבת על זיו. גם אני אהבתי את הגישה שלו.

    חבל שפספסת את לורל. זו היתה כמעט הופעת סטנדאפ!

    שיווק זה לא רק פעולה מוכוונת וישירה של "תאגידים מרושעים". שיווק היא גם לא תמיד מילה גסה. תלוי מה משווקים ואיך. הרי חלק ממטרות הכנס היתה להפיץ ידע בנושא ולעודד שימוש בוורדפרס. אם זה לא שיווק, אז מה כן?

    בנוגע לנושא הכללי של הפוסט, עושה רושם שאנשים ללא רקע טכני נתקלים ביותר בעיות מאשר אנשים עם רקע טכני (הגיוני, לא?). קצת מוזר לעודד אותם מצד אחד לפתוח בלוג עצמאי, ומצד שני לתת להם על הראש אם הם נתקלים בבעיות.

    זה אולי באמת טיפשי לדרוש שהתקנת בלוג עצמאי תהיה בלחיצה אחת, אבל אני בטוח שעדיין יש בוורדפרס המון דברים שאפשר לשפר כדי להפוך אותה לקלה יותר ואינטואיטיבית יותר. לא?

  7. פינגבאק: מסעותיו של מרק בשבילי החיים » ארכיון » סיפורים קטנטנים מכנס וורדק

  8. MrM

    אכן, רוב ההערות שלי היו מטומטמות :P

    וברחת לי משום מה, אני אכתוב את מה שרציתי להגיד לך באימייל בימים הקרובים.

    צ'או.

סגור לתגובות.