ארכיון תגיות: כלכליסט

HTML5, אייפד, Chrome OS – סדרה לא המשכית של כתבות על עתיד הרשת

במהלך השנה האחרונה פרסמתי מספר כתבות בכלכליסט על עתיד הרשת, מנקודת המבט של גוגל, אפל, אדובי ומוזילה, ארבע הכוחות המסחריים החשובים ביותר שפועלים ברשת היום. הן עוסקות ב-HTML5, אייפד, ו-Chrome OS.

את הכתבה הראשונה כבר העליתי כאן בבלוג – זו היתה ידיעה על ההכרזה של Google Chrome OS, מיולי 2009. התייחסתי למגמת "מחשוב הענן" ש-Chrome OS היא חלק ממנה, וניסיתי לבדוק מה המשמעות של מערכת הפעלה מקוונת, מה המכשולים שעומדים בפניה, ומה גוגל עשויה לעשות כדי להתגבר עליהם.

בימים הקרובים אעלה כאן שלוש כתבות נוספות – סקירה קצרה אך תיאורטית למדי של Chrome OS בעקבות התנסות ראשונה בגרסה מוקדמת שלה, פרשנות על השקת האייפד בינואר השנה, וכתבה אופטימית במיוחד על HTML5.

ההיסטוריה של אפל

לפני מספר שבועות פורסם בכלכליסט פרוייקט לרגל פרישתו הזמנית של סטיב ג'ובס מהניהול השוטף של אפל, ובמסגרת פרוייקט זה כתבתי שני אייטמים קצרים. האחד היה קיצור תולדות של אפל, ב-15 נקודות או פחות, עם דגש על ההיבט הכלכלי ועל מחיר המנייה. השני היה אמור לסכם את מורשתו של ג'ובס ואת ההשפעה שלו על עולם המחשוב. הראשון פורסם בעיתון אך לא באתר, והשני לא פורסם כלל. אני מפרסם כאן עכשיו את שני הקטעים במלואם:

1 באפריל, 1976 – סטיב ג'ובס, סטיב ווזניאק ורונלד ויין מקימים את אפל מחשבים ומוכרים את ה-Apple-I, מחשב אישי במארז עץ, במחיר $666.66

19 בינואר, 1983 – אפל משיקה את ה-Lisa, המחשב האישי הראשון עם ממשק גראפי, במחיר $9998. מחיר המניה מכפיל את עצמו בחצי השנה הקרובה, אבל ה-Lisa נוחל כשלון מסחרי נחרץ

24 בינואר, 1984 – אפל משיקה את המקינטוש במחיר $2495. המק וקמפיין השיווק שלו מהווים נקודת מפנה בתולדות המחשבים, אם כי מחיר המניה נשאר ברובו אדיש לשינוי למשך 15 שנים נוספות

17 בספטמבר, 1985 – בתום מאבק כוחות ממושך, ג'ובס עוזב את החברה שהיה שותף להקמתה ומייסד את NeXT, שבסופו של דבר תציל את אפל מאבדון. המשקיעים מגיבים בחיוב ומחיר המניה מתחיל לטפס

21 באוקטובר, 1991 – אפל משיקה את ה-PowerBook, שנחשב לאבי המחשב הנייד המודרני, במחיר $2,499, ומסמנת בכך את תחילתה של תקופה שהוגדרה כ"תור הזהב" הראשון של המק

20 בדצמבר 1996 – תחרות קשה עם מיקרוסופט, קו מוצרים מבלבל ויקר מדי וחיפוש ממושך אחר פלטפורמה שתלווה את החברה לשנות ה-2000 מביאים לרכישה של NeXT. ג'ובס חוזר לאפל, אבל המשקיעים עדיין לא משוכנעים

15 באוגוסט 1998 – תחת ג'ובס, אפל משיקה מחדש את המקינטוש בדמות ה-iMac, מחשב פלסטיק צבעוני בעיצובו של ג'ונתן אייב ששווק כמוצר צריכה עם מגוון דגמים מצומצם ופשוט. במהלך השנתיים הקרובות, אפל חוזרת לרווחיות ומחיר המניה משלש את עצמו

23 באוקטובר 2001 – אפל משיקה את ה-iPod במחיר $399. באותה השנה נפתחת החנות הממותגת הראשונה של אפל בארה"ב ומושקת Mac OS X, על בסיס הפיתוחים של NeXT. שלושת האירועים מסמנים את תחילתו של פרק שני בתולדות החברה

1 באוגוסט 2004 – אפל מודיעה כי סטיב ג'ובס עבר ניתוח מוצלח להסרת גידול סרטני מהלבלב – ג'ובס הסתיר את פרטי המחלה מאז אוקטובר 2003. גיהוק קל נרשם במחיר המניה, ולראשונה מדובר על הקשר בין בריאות החברה לבריאותו של זה שעומד בראשה

6 ביוני 2005 – אחרי שהמשיך לצמצם ולייעל את קו מוצרי המחשוב של החברה עם דגש ברור על עיצוב ושיווק, ואחרי שה-iPod כבר הפך לנגן המדיה הנמכר בעולם בהפרש גדול, הודיע ג'ובס על שיתוף הפעולה עם אינטל ושלח את המניה לזינוק נוסף – בסך הכל, זינקה המנייה ביותר מ-1000% אחוז מאז אמצע 2002

9 בינואר 2007 – אפל לא עצרה שם. אחרי שהודיע על שינוי שם החברה מ-"אפל מחשבים" לפשוט "אפל", ג'ובס הציג לראשונה את ה-iPhone, ושם בכך קץ נעים במיוחד לשנים ארוכות של שמועות והשערות

29 ביוני 2007 – ה-iPhone הראשון נמכר ללקוחות שעמדו ימים שלמים בתור, אחרי שאמצעי התקשורת בעולם כולו עסקו באובססיביות במשך חודשים בגאדג'ט הנחשק ביותר בהיסטוריה. מחיר המניה דוהר על גל ההצלחה של ה-iPhone לשיא של כמעט 200 דולר בסוף אותה שנה

9 ביוני 2008 – ג'ובס מציג את ה-iPhone 3G, אבל משקיעים ועיתונאים מתמקדים במשקלו הנמוך ובמראהו החולני. אפל מכחישה ומתעקשת שג'ובס לא הולך לשום מקום, בעוד מחיר המניה נופל ב-10% בתוך מספר שבועות

27 באוגוסט 2008 – פרסום שגוי של כתבה על מותו של ג'ובס באתר בלומברג מסמן מגמת צניחה מהירה במחיר המניה. ג'ובס מכחיש ובבלומברג מתפרסם תיקון

14 בינואר 2009 – אחרי משבר יחצ"ני סביב העדרותו של ג'ובס מכנס מקוורלד השנתי וההבטחה שג'ובס ישאר בתפקידו בעודו מחלים מ"חוסר איזון הורמונלי", הודיעה אפל שג'ובס יפרוש מהניהול היום-יומי של החברה למשך חצי שנה. מחיר המניה מגיע לשפל שאפל לא ידעה כדוגמתו מאז 2006

בנאום מפורסם שנשא ג'ובס ב-2005 בסטנפורד, הדגיש אחד האנשים המשפיעים בעולם המחשוב את החשיבות של "למצוא את מה שאתם אוהבים … ולא להתפשר". ג'ובס לא מצטיין כמאמן אישי מצליח או נואם השראתי מחונן – אם כי מסיבות העיתונאים שערך נחשבות לטובות ביותר בתעשייה.

מאז המקינטוש הראשון, המוצרים של אפל ידועים ככאלה שהופכים מטלות מורכבות למשחק ילדים, וגדולתו של ג'ובס היתה ביכולתו ליישם את העיקרון הזה בכל מיזמיה של אפל.

עם השקתו, ה-iMac הראשון נחשב על ידי רבים לצעצוע במקום למחשב אישי, הודות לעיצוב ילדותי ומבחר חומרה מוגבל. ה-iMac אמנם לא היה צעצוע, אבל הוא גם לא היה בדיוק מחשב: הוא היה מוצר צריכה. המק הראשון כבר הכתיב את המגמה הזו כשהושק ב-1984, אבל שוק המחשבים האישיים היה מוכן לקבל אותה רק 15 שנים מאוחר יותר.

במונחים שיווקיים, ה-iMac הציג פרשנות מצומצמת למושג "מחשב" ולאפשרויות שהוא מציע למשתמשים בו, ובכך הפך אותו למוצר שווה לכל נפש. בפועל, הפשטות והידידותיות הזו הפכו אותו לכלי עבודה עוצמתי יותר מהמחשבים העוינים של המתחרים.

ג'ובס המשיך באותו כיוון כשהשיק את ה-iPhone, מוצר אחד בודד מול קטלוגים בני עשרות ומאות דגמים של יצרניות הטלפונים הסלולריים המתחרות. אפל שוב הצליחה להפוך על פניה תעשייה שלמה, למרות שבדיוק כמו ה-iMac, הנתח של ה-iPhone משוק הטלפונים הסלולריים הוא זניח.

יש לקוות שג'ובס עוד ישוב לתפקידו בראש אפל ושרצף הסיכומים וההספדים מאז היוודע דבר מחלתו לא ישנה את מזלו. אבל למקומו בספרי ההיסטוריה הוא זכה עוד בחייו, לא כאיש מחשבים או טכנולוגיה, אלא כאיש שיווק – ועל כך אנחנו סולחים לו.

(תכננתי להעלות את הקטעים האלה כאן כבר זה זמן מה, אבל היום בבוקר קראתי את הפרוייקט "25 שנה למקינטוש" בפורסם בגלריה ופתאום זה נהיה לי הרבה יותר דחוף. מכיוון שיש גבול אפילו ליוהרה שלי, אני מפרסם את זה בנפרד מהפוסט השני שכתבתי היום ושאני אפרסם מיד אחרי הפוסט הזה, בו פירטתי מה בדיוק אני חושב על הפרוייקט המדובר).

תגובה מעניינת לכתבה שלי בכלכליסט

אתמול פורסם בכלכליסט מדריך שכתבתי בשבוע שעבר, שעוסק בהשמשה מחדש של מחשב ישן על ידי התקנת FreeNAS והפיכתו לשרת קבצים פשוט. אלא אם כן יש הוצאות על הכוננים הקשיחים, זה יכול להיות פרוייקט קל וחינמי.

אחד המגיבים, יוסטין (או ג'סטין?) מציין נקודה מעניינת: "חשמל של שנה נותן לך אחלה מוצר מבוסס wifi כגון הכוננים השיתופיים של Apple. חבל על הכסף, תרום את המחשב לעניי עירך :)".

כלומר, הפתרון הזה אולי זול יותר להקמה ראשונית מכונן חיצוני עם חיבור רשת, אבל הוא צורך הרבה יותר חשמל ולכן בטווח הארוך יהיה יקר יותר.

לא בטוח עד כמה זה מדויק כשמדובר בפתרונות NAS ייעודיים מקיפים יותר, כמו זה למשל (שממילא כמעט ולא קיימים בארץ), אבל זה בהחלט הגיוני אם במחשב יש רק כונן קשיח אחד.

מבדיקה מהירה, כונן קשיח חיצוני עם חיבור רשת עולה בערך פי שתיים יותר מהכונן הקשיח עצמו – כ-1,000 ש"ח ל-1TB, כ-700 ש"ח ל-500GB. למישהו מתחשק לעשות את החישוב ולברר אם הפתרון המסחרי הייעודי באמת משתלם יותר מפתרון תוצרת בית?

אחד שיודע

היום בבוקר עלתה הכתבה הראשונה שלי בכלכליסט, שהיא גם הכתבה הראשונה בטור קבוע שנקרא "אחד שיודע – מדור קבוע לשיפור החיים הדיגיטליים".

חייב להגיד שאני די מסכים עם מגיבה מספר 9.