ארכיון תגיות: אפל

HTML5 והרשת

לפני בערך שנה כתבתי בכלכליסט סדרה לא סדרתית של כתבות על עתיד הרשת – על Chrome OS ועל האייפד, מדי אחרי ההשקה של כל אחד מהם. מאוחר יותר כתבתי כתבה על HTML5, בתגובה לפרסום כי מיקרוסופט תקדם תמיכה בתקני רשת חדשים באינטרנט אקספלורר 9.

הטקסט של כתבה זו מעולם לא פורסם במתכונתו המקורית. וגם לא יפורסם במתכונת ההיא, כי בעודי מכניס אותו לבלוג אני עורך בו מספר שינויים ותיקונים קטנים.

מכל מקום, אפשר לקרוא אותו עכשיו אחרי הקישור. בערך 1,200 מילים. להמשיך לקרוא

אייפד – יום אחרי

טקסט זה פורסם לראשונה בכלכליסט, ב-30 בינואר, 2010

המחשב שהשיקה אפל באירוע חגיגי בקליפורניה בשבוע שעבר הוא לא מחשב לוח מהסוג המוכר. מיקרוסופט וחברות המחשבים מנסות כבר שנים לשווק מחשבי לוח, בתצורות וברמות מחיר משתנות. הדבר העיקרי שהיה משותף לכל הנסיונות האלה היה הכשלון המוחלט שלהם להגיע אל הקהל הרחב. עד כה, מחשבי לוח פשוט לא היו קטגוריה שמישהו לקח ברצינות.

לפני השקת האייפד טענו שהעולם לא זקוק למוצר כזה. כעת יש שאומרים שהוא הגאדג'ט שלא ידענו שאנו צריכים. מבקרי האייפד טוענים שמדובר רק במשחק, מוצר שנועד לשעשוע, לא לעבודה – אלא שדווקא בכך טמון כוחו. אם יצליח, זו תהיה הסיבה להצלחתו.

אפל יצרה באייפד את המערכת השלמה הראשונה שמדמיינת מחדש את מושג המחשב הביתי. בפרוייקט גוגל Wave, ניסתה גוגל להמציא מחדש את האימייל כדי שיתאים למה שלדעתה רוצים מי שמשתמשים בו כיום. בדומה לכך, ביקשה אפל לפתח מחשב שעונה על הצרכים של משתמשים ביתיים, מבלי להתייחס לכל המוסכמות והתפיסות הקיימות לגבי איך שמוצר כזה צריך להראות.

ג'ובס הדגיש את הרעיון שזכות הקיום של האייפד נובעת מהיותו טוב יותר בדברים שמחשבים ניידים וטלפונים חכמים כבר עושים ממילא. זו תפיסה פשטנית מדי של מקום האייפד בשוק.

את האייפד השוו עד כה לנטבוקים ולקוראי ספרים דיגיטליים, למרות שיש לו רק מעט במשותף עם שניהם. נטבוקים היו אמורים להיות זן חדש של מחשבים אישיים, אבל אף חברה לא השכילה ליצור חוויית שימוש שתמלא את ההבטחה הזו. כל הנטבוקים שראינו הם מחשבים ניידים קטנים, שלא מצטיינים בדבר מלבד במחירם הנמוך.

קוראי ספרים דיגיטליים, עם מסכי דיו דיגיטלי שמדמים את הנייר המודפס, נתפסים על ידי רבים כלא יותר משלב ביניים שנועד לרכך את המעבר לקריאה במדיום חדש. הקינדל מצטיין כתחליף לספר וסביר להניח שעוד יהיה מקום למוצרים כאלה בעולם שאחרי הטאבלט, אבל כתחליף למחשב, אין לקוראי הספרים הדיגיטליים הרבה מה להציע.

ב-CES, אחד המוצרים הבולטים היה מחשב לוח של HP שמריץ את חלונות 7, ולנובו הציגה מחשב נייד היברידי שאפשר לנתק את המסך שלו ולהשתמש בו כמחשב לוח קטן וקל משקל. אלו מוצרים מעניינים, אבל הם מבוססים על תפיסות מיושנות ומנסים להציע למשתמשים בהם יותר מדי.

בכך, הם נכשלים במבחן שהציב ג'ובס לאייפד. הם דורשים מהצרכנים להמציא את הצורך בהם ולהחליט איך להשתמש בהם, מה שמבטיח כי ישארו נחלתם של משתמשים מתקדמים בלבד. הכשלון הזה לא ייחודי רק לנסיונות להצדיק את מחשבי הלוח. גם המחשב האישי המסורתי כבר לא עומד יותר באותו המבחן.

מאז ימיה הראשונים, תעשיית המחשבים פונה לשוק הביתי ולשוק הארגוני כמעט עם אותם מוצרים. כולם מקבלים את אותם מחשבים, וכולם מפסידים. ארגונים מקבלים מחשבים בטוחים פחות ויקרים יותר, ומשתמשים ביתיים מקבלים מחשבים מורכבים מדי ועוינים לשימוש.

יותר מכל אשמות בכך מערכות ההפעלה שעיצבו את חוויית השימוש שלנו. המחשבים שבהם אנו משתמשים כיום, החל מהנטבוק הפשוט ביותר ועד למחשב העל החזק ביותר, יודעים לעשות הכל, ואופן השימוש בהם כמעט זהה. החופש הזה הוא שהביא את תעשיית המחשבים למקום שבו היא נמצאת כיום, אבל כדי שתוכל להתקדם מכאן, היא צריכה להתחיל לוותר עליו.

האייפד נבדל מהמחשבים המוכרים בעיקר בהיבט זה. אחרי עשרות שנים שבהן המגמה השלטת בעולם המחשוב היתה יותר – יותר משאבים, יותר גמישות, יותר תכונות – המגמה שתשלוט בעשורים הקרובים תהיה הפחתה. האייפד יכול לעשות פחות דברים מכל מחשב אחר, ואת כל אחד מהם יש לו פוטנציאל לעשות טוב יותר. השאלה היא רק אילו דברים אפל תבחר לאפשר לעשות איתו.

אפל עדיין לא סיימה להפוך את האייפד למוצר שלם. היא עוד תציע עבורו פתרונות אחסון אלחוטיים דוגמת ה-Time Capsule שלה, שיאפשרו לנהל ספריית מדיה ביתית גדולה, ותוסיף לו מצלמה איכותית, שתחזק את היכולות שלו כמכשיר ליצירת תוכן ולא רק לצריכתו.

האייפד ישחרר את הטלפון מהצורך להיות חכם ואת המחשב מהצורך להיות נייד. אפל היא החברה הראשונה שהצליחה ליצור סוג חדש לגמרי של מחשב שיש לו יתרונות אמיתיים על מחשב רגיל, וסוג חדש לגמרי של מוצר נייד שיש לו יתרונות אמיתיים על טלפון סלולרי. הטיעון המקובל לגבי התכנסות כבר לא רלבנטי כאן – אפל שמטה סופית את הקרקע מתחת לרעיון שהטלפון הסלולרי הוא הגאדג'ט האחרון שנזדקק לו.

תעשיית המחשבים צריכה להתבגר. האייפד הוא טקס המעבר שלה.

יום רביעי, 7 באפריל, 2010. מילות מפתח: , .

HTML5, אייפד, Chrome OS – סדרה לא המשכית של כתבות על עתיד הרשת

במהלך השנה האחרונה פרסמתי מספר כתבות בכלכליסט על עתיד הרשת, מנקודת המבט של גוגל, אפל, אדובי ומוזילה, ארבע הכוחות המסחריים החשובים ביותר שפועלים ברשת היום. הן עוסקות ב-HTML5, אייפד, ו-Chrome OS.

את הכתבה הראשונה כבר העליתי כאן בבלוג – זו היתה ידיעה על ההכרזה של Google Chrome OS, מיולי 2009. התייחסתי למגמת "מחשוב הענן" ש-Chrome OS היא חלק ממנה, וניסיתי לבדוק מה המשמעות של מערכת הפעלה מקוונת, מה המכשולים שעומדים בפניה, ומה גוגל עשויה לעשות כדי להתגבר עליהם.

בימים הקרובים אעלה כאן שלוש כתבות נוספות – סקירה קצרה אך תיאורטית למדי של Chrome OS בעקבות התנסות ראשונה בגרסה מוקדמת שלה, פרשנות על השקת האייפד בינואר השנה, וכתבה אופטימית במיוחד על HTML5.

ההיסטוריה של אפל

לפני מספר שבועות פורסם בכלכליסט פרוייקט לרגל פרישתו הזמנית של סטיב ג'ובס מהניהול השוטף של אפל, ובמסגרת פרוייקט זה כתבתי שני אייטמים קצרים. האחד היה קיצור תולדות של אפל, ב-15 נקודות או פחות, עם דגש על ההיבט הכלכלי ועל מחיר המנייה. השני היה אמור לסכם את מורשתו של ג'ובס ואת ההשפעה שלו על עולם המחשוב. הראשון פורסם בעיתון אך לא באתר, והשני לא פורסם כלל. אני מפרסם כאן עכשיו את שני הקטעים במלואם:

1 באפריל, 1976 – סטיב ג'ובס, סטיב ווזניאק ורונלד ויין מקימים את אפל מחשבים ומוכרים את ה-Apple-I, מחשב אישי במארז עץ, במחיר $666.66

19 בינואר, 1983 – אפל משיקה את ה-Lisa, המחשב האישי הראשון עם ממשק גראפי, במחיר $9998. מחיר המניה מכפיל את עצמו בחצי השנה הקרובה, אבל ה-Lisa נוחל כשלון מסחרי נחרץ

24 בינואר, 1984 – אפל משיקה את המקינטוש במחיר $2495. המק וקמפיין השיווק שלו מהווים נקודת מפנה בתולדות המחשבים, אם כי מחיר המניה נשאר ברובו אדיש לשינוי למשך 15 שנים נוספות

17 בספטמבר, 1985 – בתום מאבק כוחות ממושך, ג'ובס עוזב את החברה שהיה שותף להקמתה ומייסד את NeXT, שבסופו של דבר תציל את אפל מאבדון. המשקיעים מגיבים בחיוב ומחיר המניה מתחיל לטפס

21 באוקטובר, 1991 – אפל משיקה את ה-PowerBook, שנחשב לאבי המחשב הנייד המודרני, במחיר $2,499, ומסמנת בכך את תחילתה של תקופה שהוגדרה כ"תור הזהב" הראשון של המק

20 בדצמבר 1996 – תחרות קשה עם מיקרוסופט, קו מוצרים מבלבל ויקר מדי וחיפוש ממושך אחר פלטפורמה שתלווה את החברה לשנות ה-2000 מביאים לרכישה של NeXT. ג'ובס חוזר לאפל, אבל המשקיעים עדיין לא משוכנעים

15 באוגוסט 1998 – תחת ג'ובס, אפל משיקה מחדש את המקינטוש בדמות ה-iMac, מחשב פלסטיק צבעוני בעיצובו של ג'ונתן אייב ששווק כמוצר צריכה עם מגוון דגמים מצומצם ופשוט. במהלך השנתיים הקרובות, אפל חוזרת לרווחיות ומחיר המניה משלש את עצמו

23 באוקטובר 2001 – אפל משיקה את ה-iPod במחיר $399. באותה השנה נפתחת החנות הממותגת הראשונה של אפל בארה"ב ומושקת Mac OS X, על בסיס הפיתוחים של NeXT. שלושת האירועים מסמנים את תחילתו של פרק שני בתולדות החברה

1 באוגוסט 2004 – אפל מודיעה כי סטיב ג'ובס עבר ניתוח מוצלח להסרת גידול סרטני מהלבלב – ג'ובס הסתיר את פרטי המחלה מאז אוקטובר 2003. גיהוק קל נרשם במחיר המניה, ולראשונה מדובר על הקשר בין בריאות החברה לבריאותו של זה שעומד בראשה

6 ביוני 2005 – אחרי שהמשיך לצמצם ולייעל את קו מוצרי המחשוב של החברה עם דגש ברור על עיצוב ושיווק, ואחרי שה-iPod כבר הפך לנגן המדיה הנמכר בעולם בהפרש גדול, הודיע ג'ובס על שיתוף הפעולה עם אינטל ושלח את המניה לזינוק נוסף – בסך הכל, זינקה המנייה ביותר מ-1000% אחוז מאז אמצע 2002

9 בינואר 2007 – אפל לא עצרה שם. אחרי שהודיע על שינוי שם החברה מ-"אפל מחשבים" לפשוט "אפל", ג'ובס הציג לראשונה את ה-iPhone, ושם בכך קץ נעים במיוחד לשנים ארוכות של שמועות והשערות

29 ביוני 2007 – ה-iPhone הראשון נמכר ללקוחות שעמדו ימים שלמים בתור, אחרי שאמצעי התקשורת בעולם כולו עסקו באובססיביות במשך חודשים בגאדג'ט הנחשק ביותר בהיסטוריה. מחיר המניה דוהר על גל ההצלחה של ה-iPhone לשיא של כמעט 200 דולר בסוף אותה שנה

9 ביוני 2008 – ג'ובס מציג את ה-iPhone 3G, אבל משקיעים ועיתונאים מתמקדים במשקלו הנמוך ובמראהו החולני. אפל מכחישה ומתעקשת שג'ובס לא הולך לשום מקום, בעוד מחיר המניה נופל ב-10% בתוך מספר שבועות

27 באוגוסט 2008 – פרסום שגוי של כתבה על מותו של ג'ובס באתר בלומברג מסמן מגמת צניחה מהירה במחיר המניה. ג'ובס מכחיש ובבלומברג מתפרסם תיקון

14 בינואר 2009 – אחרי משבר יחצ"ני סביב העדרותו של ג'ובס מכנס מקוורלד השנתי וההבטחה שג'ובס ישאר בתפקידו בעודו מחלים מ"חוסר איזון הורמונלי", הודיעה אפל שג'ובס יפרוש מהניהול היום-יומי של החברה למשך חצי שנה. מחיר המניה מגיע לשפל שאפל לא ידעה כדוגמתו מאז 2006

בנאום מפורסם שנשא ג'ובס ב-2005 בסטנפורד, הדגיש אחד האנשים המשפיעים בעולם המחשוב את החשיבות של "למצוא את מה שאתם אוהבים … ולא להתפשר". ג'ובס לא מצטיין כמאמן אישי מצליח או נואם השראתי מחונן – אם כי מסיבות העיתונאים שערך נחשבות לטובות ביותר בתעשייה.

מאז המקינטוש הראשון, המוצרים של אפל ידועים ככאלה שהופכים מטלות מורכבות למשחק ילדים, וגדולתו של ג'ובס היתה ביכולתו ליישם את העיקרון הזה בכל מיזמיה של אפל.

עם השקתו, ה-iMac הראשון נחשב על ידי רבים לצעצוע במקום למחשב אישי, הודות לעיצוב ילדותי ומבחר חומרה מוגבל. ה-iMac אמנם לא היה צעצוע, אבל הוא גם לא היה בדיוק מחשב: הוא היה מוצר צריכה. המק הראשון כבר הכתיב את המגמה הזו כשהושק ב-1984, אבל שוק המחשבים האישיים היה מוכן לקבל אותה רק 15 שנים מאוחר יותר.

במונחים שיווקיים, ה-iMac הציג פרשנות מצומצמת למושג "מחשב" ולאפשרויות שהוא מציע למשתמשים בו, ובכך הפך אותו למוצר שווה לכל נפש. בפועל, הפשטות והידידותיות הזו הפכו אותו לכלי עבודה עוצמתי יותר מהמחשבים העוינים של המתחרים.

ג'ובס המשיך באותו כיוון כשהשיק את ה-iPhone, מוצר אחד בודד מול קטלוגים בני עשרות ומאות דגמים של יצרניות הטלפונים הסלולריים המתחרות. אפל שוב הצליחה להפוך על פניה תעשייה שלמה, למרות שבדיוק כמו ה-iMac, הנתח של ה-iPhone משוק הטלפונים הסלולריים הוא זניח.

יש לקוות שג'ובס עוד ישוב לתפקידו בראש אפל ושרצף הסיכומים וההספדים מאז היוודע דבר מחלתו לא ישנה את מזלו. אבל למקומו בספרי ההיסטוריה הוא זכה עוד בחייו, לא כאיש מחשבים או טכנולוגיה, אלא כאיש שיווק – ועל כך אנחנו סולחים לו.

(תכננתי להעלות את הקטעים האלה כאן כבר זה זמן מה, אבל היום בבוקר קראתי את הפרוייקט "25 שנה למקינטוש" בפורסם בגלריה ופתאום זה נהיה לי הרבה יותר דחוף. מכיוון שיש גבול אפילו ליוהרה שלי, אני מפרסם את זה בנפרד מהפוסט השני שכתבתי היום ושאני אפרסם מיד אחרי הפוסט הזה, בו פירטתי מה בדיוק אני חושב על הפרוייקט המדובר).

איידיגיטל מחפשים עובדים

מיכל כהן, היחצ"נית של iDigital, מספרת שדרושים עובדים לחנות למוצרי אפל "ומוצרים משלימים מתחום הלייפסטייל" שתפתח בקרוב בקניון רמת אביב. זה בטח מעניין יותר מטיגון קציצות זנב במק'דונלדס, אני רק מקווה שהם גם משלמים יותר (ואני עוד חשבתי שהיא התקשרה בשביל *להציע לי* משרה של גורו/מומחה מק)

הבלוג של איידיגיטל

לא יודע איך פספסתי את זה עד עכשיו, אבל ל-iDigital יש בלוג, שיש בו בעיקר מדריכים וטיפים כלליים שאפשר למצוא בעוד מיליון בלוגים אחרים, ואין בו שום התייחסות מעניינת ל-iDigital כחברה וכמעט שום התייחסות לישראל ולעברית (דרך תומר)

גדול!

גדול! סטיב ג'ובס המזוייף המזוייף, הלא הוא ערן תור המזוייף, הגיב לקישור הקודם שלי (אגב, את הפוסט המדובר דווקא נראה לי שכתבתי מהמק)